טיפול תרופתי לגלאוקומה

עקרונות הטיפול

הטיפול הראשוני בגלאוקומה הנו תרופתי או כירורגי. מחקרים שנעשו בבריטניה הראו כי ניתוח כטיפול ראשוני בגלאוקומה יעיל יותר מטיפול תרופתי. לעומתם, מחקר חדש בארה"ב הראה כי שימור הראיה במחלת הגלאוקומה אינו שונה בין שתי הגישות השונות לטיפול הראשוני. ברוב ארצות העולם, וישראל בכללן, הטיפול הראשוני הנהוג בגלאוקומה הוא תרופתי. מנגנוני הפעולה של התרופות השונות להורדת הלחץ הם דיכוי יצירת נוזל העין, הגברת ניקוזו, או שילוב של שני המנגנונים1.
אופן הטיפול מדורג, וקיימות שתי גישות עיקריות בנתינתו. יש המתחילים עם טיפול חד-תרופתי, וכשזה אינו מוריד את הלחץ במידה מספקת, עוברים לטיפול משולב בשתי תרופות או יותר. גישה שניה היא מיצוי הטיפול החד-תרופתי הקיים בריכוז ומינון מרבי, ורק כשכל תרופה לבדה אינה יעילה, עוברים לטיפול המשולב. שילוב תרופתי אופטימלי לכל חולה נבחר לפי יכולת התרופות השונות לתרום במשותף להורדת הלחץ התוך עיני, ולפי תופעות הלוואי שיכולות לנבוע מטיפול זה. חולים המקבלים טיפול מרבי יכולים לקבל עד ארבעה סוגי טיפות עיניים שונות בו זמנית. כדי לפשט את הטיפול קיימות טיפות עיניים שהן שילוב של שתי תרופות.

חשוב לדעת שלטיפות הניתנות מקומית לעין יש תופעות לוואי סיסטמיות, הנובעות ממעבר הטיפות לאף דרך דרכי הדמעות, ספיגתן דרך רירית האף למערכת הורידית וחדירה של התרופה למחזור הדם ללא המעבר הראשוני בכבד. עובדה זו עלולה להעצים את תופעות הלוואי של התרופות ולהוות סיכון בעיקר בחולים הנוטלים במקביל תרופות לטיפול במחלות כגון יתר ל"ד, הפרעות קצב ואי ספיקת לב. על רופא המשפחה להיות מודע לכל טיפות העיניים שהחולים נוטלים, סוגיהן השונים, וכן לאפשרות של מעורבותן במקרים של התעלפויות, דיכאון, אסטמה והפרעות בתפקוד המיני2,3.

טיפול תרופתי לגלאוקומה

גלאוקומה הנה הסיבה השניה בשכיחותה לעיוורון בעולם המערבי, מעל לשני מליון בני אדם סובלים ממחלה זו הפוגעת בעיקר בבני 40 ומעלה. מחלת הגלאוקומה מאופיינת בנזק לעצב הראיה הגורם לאיבוד הדרגתי של שדה הראיה, ואף לעיוורון. גורם המחלה אינו ידוע . מחקרים קליניים הראו, כי לחץ תוך עיני מוגבר הנו גורם הסיכון העיקרי לגלאוקומה, אך כנראה לא היחיד. בכ-50% מהחולים הלחץ התוך עיני הוא בתחום הנורמה עם גילוי המחלה וב- 10% מכלל חולי הגלאוקומה הנזק לעצב הראיה ולשדה הראיה מתרחש בנוכחות לחץ תוך עיני תקין, מצב זה נקרא "גלאוקומה עם לחץ נמוך". מנגד, לחולים רבים בעלי לחץ תוך עיני גבוה אין נזק בעצב או בשדה הראיה. מצב זה נקרא "לחץ תוך עיני מוגבר". מחקרים קלינים הוכיחו כי טיפול תרופתי או כירורגי להורדת הלחץ בכל אחד מסוגי הגלאוקומה הנ"ל עוצר את התקדמות המחלה. סקירה זו עוסקת בטיפול התרופתי המקומי לעין לגלאקומה.

היענות לטיפול בתרופות לגלאוקומה

חשוב לזכור שההיענות לטיפול המקומי בגלאוקומה תלויה במידה רבה במספר סוגי הטיפות שעל החולה ליטול, במינונן ובתופעות הלוואי שלהן. גם מחירן עלול להוות גורם. קיום של מחלות עיניות נוספות, מחלות כלליות, וטיפול תרופתי נוסף משפיעים גם הם על ההיענות לטיפול ועלולים לפגוע בה4.

סוגי תרופות לגלאוקומה:

חוסמי בטא

חוסמי בטא מקומיים כטיפות עיניים הנם טיפול הבחירה לגלאוקומה בשני העשורים האחרונים. timolol הוא התכשיר הסטנדרטי, ולו משווים את שאר התכשירים מבחינת יעילותם, תופעות הלוואי שלהם ומחירם5. מנגנון הפעולה של חוסמי הבטא הנו הורדת הלחץ התוך עיני ע"י הפחתה ביצירת נוזל העין בגוף העטרה (ciliary body)6. למרות שה- timolol מומלץ כתרופה מהשורה הראשונה, תופעות הלוואי שלו מגבילות לעיתים את השימוש בו. תופעות הלוואי של ה- timolol וכן של חוסמי בטא מקומיים אחרים, כוללות את החמרת מחלת האסטמה, החמרת אי ספיקת לב,heart block ואף מוות במקרים נדירים. משפחת תרופות זו יכולה גם למסך היפוגליקמיה, ולכן יש להשתמש בה בזהירות בחולי סוכרת. השפעת חוסמי הבטא המקומיים על מערכת העצבים המרכזית דומה לזו של חוסמי הבטא הסיסטמיים, ולכן יכולה לגרום לדיכאון או להפרעות בתפקוד המיני.
כיום פג תוקף הפטנט על טיפות עיניים של טימולול, וכעת ניתן למצוא אותו בשוק כתכשירים גנריים כגון v-optic, octyl ועוד. כדי להפחית את תופעות הלוואי של טיפות הטימולול פותחו תרחיפים של התרופה 0.5% TIMOPTIC-XE)) וה- nyolol gel 0.1% , שהם בעלי צמיגות גבוהה המגבירה את ספיגת החומר לתוך העין, דבר המאפשר שימוש בריכוז ובמינון נמוך יותר של תרופה לעומת טיפות הטימולול הרגילות.
תכשיר נוסף הנמצא בשימוש שהוא גם כן חוסם בטא לא סלקטיבי הוא ה- betagan (levobunolol). תכשיר זה דומה לtimolol- הן מבחינת ההשפעה על הלחץ התוך עיני והן מבחינת תופעות הלוואי הסיסטמיות.
הbetoptic- (betaxolol) לעומתם הוא חוסם בטא קרדיוסלקטיבי, אשר גורם לפחות תופעות לוואי נשימתיות לעומת הtimolol- ובטוח יותר בחולי אסטמה ומחלת ריאות חסימתית. [טיפות עיניים אלה קיימות בצורת תרחיף, ולכן ריכוז התרופה(X% ) נמוך מזה של הטילופטיק (XX% )]. היות ויעילות התרופה בהורדת הלחץ נמוכה מזו של הטימולול, השימוש בה מוגבל לחולים בעלי בעיות נשימתיות.
המינון המקובל של חוסמי בטא הוא טיפה אחת פעמיים ביום, אולם מנה חד-יומית הוכחה כיעילה גם כן. למינון כזה יעילה בעיקר צורת הג'ל –timolol XE וה- nyolol gel.

אגוניסטים של אצטיל כולין

פילוקרפין, התכשיר העיקרי מקבוצה זו, הנה התרופה הותיקה ביותר לגלאוקומה. היא מורידה את הלחץ התוך עיני על ידי הגברת ניקוז נוזל העין דרך הטרבקולום במנגנון של כיווץ השריר הציליארי.
תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו כוללות ספאזם של האקומודציה, קוצר ראיה וכאבי ראש אשר שכיחים בעיקר בצעירים. התרופה גורמת גם לכיווץ האישון ולכן בחולים הסובלים מקטרקט, בעיקר האוכלוסיה המבוגרת, היא גורמת לירידה נוספת בראיה על זו הנגרמת מהקטרקט. תופעות לוואי סיסטמיות הן נדירות וכוללות בחילות, הקאות, הזעה והתרחבות נימי העור.
הפילוקרפין היא תרופה יעילה וזולה, אך בגלל אי הנוחות הנגרמת לחולים, הן עקב תופעות הלוואי שלה והן עקב המינון – 4 פעמים ביום – היא מקובלת פחות מהתרופות האחרות לגלאוקומה.

תצפית לעתיד

כיום מתרכז הטיפול התרופתי בגלאוקומה בהורדת הלחץ התוך עיני. ואכן, זו מטרתן של כל התרופות שהוזכרו בסקירה זו. אולם כאמור, הפתוגנזה של מחלת הגלאוקומה אינה ידועה, וקיימות לפחות שתי תיאוריות נוספות מלבד הלחץ התוך עיני כגורם לנזק. הראשונה, גורסת שבסיס המחלה הוא הפרעה בזרימת הדם לעין. מחקרים שונים ניסו לשפר את זרימת הדם, למשל ע"י תרופות כמו חוסמי תעלות סידן, ועבודות שונות דיווחו על שימור שדה הראיה ע"י טיפול זה. אולם, הוכחות חד משמעותיות ליעילות הטיפול עדיין אינן קיימות.תיאוריה שניה שהועלתה היא שהגלאוקומה היא מחלה ניוונית של עצב הראיה. עבודות אשר עשו שימוש בתרופות נוירופרוטקטיביות בניסיון להגנת העצב מפני הניוון, עדיין לא הוכיחו את יעילות הטיפול במניעת הגלאוקומה.
כיום נחקרת גם אפשרות של טיפול גנטי למניעה וטיפול במחלה, לאחר שנמצא שבחלק מחולי הגלאוקומה קיימת מוטציה של אחד מחלבוני הטרבקולום אשר זוהה כפרוטאין TIGR.

מעכבי קרבוניק אנהידראז

מעכבי קרבוניק אנהידראז במתן פומי הנם טיפול ישן המקובל במקרים בהם הטיפול המקומי אינו יעיל דיו. תכשירים אלה כוללים את ה- diamox (acetazolamide) והneptazan- (methazolamide). מדכאי קרבוניק אנהידראז מורידים את הלחץ התוך עיני במנגנון של דיכוי הפרשת נוזל העין ע"י גוף העטרה. השימוש בתרופות אלה מוגבל ע"י תופעות הלוואי הסיסטמיות הכוללות הרגשה כללית רעה, חוסר תאבון, ירידה במשקל, תחושת נימול באצבעות, חמצת מטבולית, היווצרות אבני כליה ודיכוי מח העצם. סכנה נוספת הינה סינרגיזם עם תרופות סיסטמיות הניתנות במקביל. לדוגמה, תרופות אלה יכולות להגביר את פעילותם של משתנים ולגרום לירידה בנפח הדם ולהיפוקלמיה. טיפול מקביל במעכבי קרבוניק אנהידראז ואספירין יכול להחמיר את תופעות הלוואי האופיניות לסליצילאטים.
כיום קיימים מעכבי קרבוניק אנהידראז מקומיים, כדוגמת הtrusopt- (dorzolamide) 7 וה-azopt (brinzolamide)8,9. מינון תכשירים אלה הוא טיפה אחת פעמיים עד שלוש פעמים ביום. יתרונו של הטיפול המקומי הוא שהטיפות הפועלות ישירות בעין מונעות את רוב תופעות הלוואי הסיסטמיות של הכדורים. לעומת זאת, החסרונות כוללים יעילות פחותה בהורדת הלחץ התוך עיני לעומת הכדורים, טעם מר בעת זילוף הטיפות, ותופעות לוואי שכיחות פחות הכוללות כאבי ראש, בחילות, עייפות והיווצרות אבני כליה8.
לאחרונה קיים בשוק גם trusopt המיוצר בשילוב עם חוסם הבטא timolol, תכשיר הנקרא cosopt. במתן משולב כזה החולה זוכה ביתרון של טיפול בשתי תרופות עם נוחות של נטילת תרופה אחת בלבד, דבר המשפר את איכות החיים, וכתוצאה מכך גם את היענות החולים לטיפול.

אגוניסטים סימפטטים

קבוצת תרופות זו מתחלקת לתת הקבוצה הלא סלקטיבית הפועלת דרך קולטני אלפא ובטא כדוגמת האפינפרין, ולתת הקבוצה הסלקטיבית הפועלת דרך קולטני אלפא בלבד – בעיקר אלפא 2 – כדוגמת ה- alphagan (brimonidine ) וה-iopidine (apraclonidine)11,10. תרופות אלה מורידות את הלחץ התוך עיני במנגנון משולב של הפחתת הפרשת נוזל העין וכן הגברת ניקוזו.
מבין תכשירי תת הקבוצה הראשונה היה נהוג בעבר השימוש באפינפרין, אך עקב אלרגיה מקומית קשה ממנה סבלו בכמחצית מהמשתמשים בו, תרופה זו הוצאה משימוש. במקומה קיים היום ה- propine שהוא prodrug של האפינפרין, ומתפרק לאפינפרין רק בעת המעבר בקרנית לתוך העין. תכשיר זה מוריד אמנם את שכיחות תופעות הלוואי, אולם יעילותו בהורדת הלחץ התוך עיני נמוכה גם היא מזו של האפינפרין עצמו. מסיבה זו השימוש ב- propine כיום הוא מוגבל.
מבין תרופות תת הקבוצה השניה, הסלקטיבית, מוכר ה- iopidine ששימושו מוגבל כיום גם כן, בעיקר כיוון שתכשיר זה מאבד מיעילותו בהורדת הלחץ התוך עיני תוך מספר חודשים מתחילת השימוש בו. בנוסף הוא גורם לתופעות אלרגיות מקומיות, ועקב פעולתו על מערכת העצבים המרכזית הוא יכול לגרום להתעלפויות ודווחו אף מקרים של תרדמת.
ל- alphagan לעומת זאת יש פחות תופעות לואי הן סיסטמיות והן מקומיות12. היות והתרופה פועלת בעיקר על קולטני אלפא 2, היא מורידה את הלחץ התוך עיני הן ע"י הפחתת יצירת נוזל העין והן ע"י הגברת ניקוזו. יעילות התרופה אינה פוחתת במהלך השימוש, ומינונה הוא טיפה אחת שלוש פעמים ביום. אין להשתמש בה בחולים הנוטלים מדכאי מונואמין אוקסידאז שכן מתן מקביל כזה יכול לגרום ל-hypertensive crisis .

אנאלוגים של פרוסטגלנדינים

קבוצת האנאלוגים של פרוסטגלנדינים מהווה קבוצת תרופות חדשה לטיפול בגלאוקומה אשר הוכנסה לשימוש בשנים האחרונות. מנגנון פעולתם של תכשירים אלה הנו הגברת ניקוז נוזל העין וכתוצאה הורדת הלחץ התוך עיני13. הראשונה שבהן, וזו הנמצאת בשימוש הנרחב ביותר בארץ הנה ה- xalatan (latanoprost) שהיא אנאלוג של פרוסטגלנדין F-2. מינונה הוא טיפה אחת לפני השינה, אשר מביאה לאיזון הלחץ ליממה שלמה14. התכשיר מיוצר כ- prodrug על מנת למנוע תופעות לוואי מקומיות קשות שיש לאנאלוגים אחרים של התרופה. תופעות הלוואי העיקריות של ה- xalatan הנן שינוי צבע הקשתית עקב הצטברות פיגמנט והתארכות של הריסים בעין המטופלת, תופעות המהוות פגמים קוסמטיים בלבד. מגבלה נוספת היא מחירה הגבוה של התרופה.
תכשיר נוסף מקבוצה זו אשר נמצא בשימוש בישראל הוא ה- rescula ( unoprostone ) ובקרוב ימצאו בארץ שתי תרופות נוספות: lumigan (bimatoprost)15 וה- travatan (travoprost)16.

סיכום

התרופות המקומיות מהוות כיום את הטיפול העיקרי במחלת הגלאוקומה וחשוב שחולים ורופאי המשפחה המטפלים בהם יכירו את סוגי הטיפות ואת תופעות הלוואי המקומיות והסיסטמיות שלהן17. חולי הגלאוקומה נוטים שלא לדווח לרופאי המשפחה על תרופות אלה עקב השימוש המקומי, עובדה שיכולה לעכב את זיהוין של תופעות הלוואי והתגובות הבין-תרופתיות שעלולות להיגרם על ידן. היכרות עם התרופות השונות לגלאוקומה ויחסי הגומלין שלהן עם תרופות אחרות חשובה לטיפול הנכון השוטף בחולים אלה.

מינון(מס. פעמים ביום) יחסי גומלין בין תרופות התוויות נגד תופעות לוואי סיסטמיות תופעות לוואי מקומיות ריכוז התרופה שם התרופה
2 112 חוסמי בטא,חוסמי תעלות סידן,כינידין,דיגיטליס,וופרקי קטקולאמינם (רזרפין)טיורידזין ( מלריל) אסטמה, אי ספיקת לב,לחץ דם נמוך, הפרעה בהולכת הלב מדרגה 2 ו-3, רגישים לחוסמי בטא דופק איטי, הפחתה בתפוקת הלב, כווץ הסינפונות, ירידב בלחץ הדם,הפרעה בתפקוד במיני, דיקאון, ירידה ביכולת להגיב על היפוגליקמיה ונצבי מתח גרד,דמעת, גרוי מקומי, טשטוש ראיה זמני (טימולול ג'ל), תחושת גרגור בקרנית, אלרגיה, contact dermatitis בעפעפיים , 0.25%, 0.5% 0.1%0.25%, 0.5%0.25% חוסמי בטא 1. :timolol tiloptic, v-optic, tiloptic XE 2. nyolol gel: levobunolol .3 betagan 4. betaxolol(betoptic s)
4 יכול לשקוע בנוכחות סולפונאמידים רגישות יתר לתרופה, אסטמה לא מאוזנת הזעה, בחילה, שלשולים, הפרעות נשימתיות, גרד, דמעת, גרוי, כווץ אישון ואקומודציה, טשטוש ראיה בעיקר בלילה בחולים עם קטרקט, כאבי ראש והפרעות בקריאה בצעירים. 1% -4% פרסימפטוממטיות פילוקרפין
2-3 סלצילטים, מגביר הפרשה כליתית של תרופות חומציות, ומונע את בסיסיות.חולים עם אי ספיקה כליתית או מחלה כבד. רגישות לסולפונאמידים טעם מר בפה,כאבי ראש,בחילה,חולשה כללית, אבנים בכליות, ריניטיס אלרגית.דפרסיה אנורקסיה גרד,דמעת, גרוי, טשטוש ראיה זמני (טימולול גל), גרגור בקרנית, אלרגיה contact dermatitis בעפעפיים 2%1% חוסמי קרבוניד אנהידראז1. דורזולאמיד (טרוזופט)2. ברינזולאמיד ( אזופט)
2-3 תרופות קרדיווסקולריותתרופות ליתר לחץ דם, ודיגיטליס מחלות לב כלליותHypertensive crisis’ במטופלים עם מדכאי מונואמינאוקסידאז ורגישות יתר לקלונידין (נורמופרסן) מעלה לחץ דםן, הפרעות קצב,רעדכאבי ראש,עייפות, עליות או ירידות בלחץ הדםComa בילדיםאפזיה,פסיכוזה,דכאון דלקת אלרגית קשה של הלחמית והעפעפיםדלקת אלרגית של הלחמית והעפעפיים יותר ביופידין 1%-3%0.1%0.2%0.5% סימפטומימטיםא. משפעלי קולטני אלפא ובטא1.

פינפרין2. פרופין(prodrug של אפינפרין מפחית תופעות לוואי שלהב. משפעלי קולטני אלפא 21.ברימונידין (אלפאגן)2. אפרקלונידין (יופידין)
לפני השינה כאבי ראש , כאבים בחזה,כאבי שרירים, מיגרנה, הרפס עורי בעפעפים,אנגינה פקטוריס, בצקת עצב הראיה גרוי ,אודם בעיניים, פגמנטציה של עור העפעפים התארכות ופגמנטציה של הריסים, שינוי צבע הקשתית לחום כהה 0.005%0.003%0.004% אנלוגים של פרוסטגלנדין1. לטנופרוס (זלטן), prodrug2. .בימטופרוסט (לומיגאן)3.טרופרוסט (טרבטן)

1. Medical management of glaucoma. Alward WL. N Engl J Med 1998 Oct 29;339(18):1298-307

2. Antiglaucoma medications: a review of safety and tolerability issues related to
their use. Schuman JS. Clin Ther 2000 Feb;22(2):167-208

3. New drug therapies for glaucoma. Bartlett JD. J Am Optom Assoc 1996 Nov;67(11):648-53

4. Efficacy and adverse effects of medications used in the treatment of glaucoma. Camras CB, Toris CB, Tamesis RR. Drugs Aging 1999 Nov;15(5):377-88

5. Primary drug treatment for glaucoma: beta-blockers versus other medication. Stamper RL,
Wigginton SA, Higginbotham EJ. Surv Ophthalmol 2002 Jan-Feb;47(1):63-73

6.Current use of ophthalmic beta blockers. Gross RL, Pineyro A. J Glaucoma 1997 Jun;6(3):188- 91

7.Dorzolamide: development and clinical application of a topical carbonic anhydrase inhibitor. Pfeiffer N. Surv Ophthalmol 1997 Sep-Oct;42(2):137-51

8. Update on topical carbonic anhydrase inhibitors. Herkel U, Pfeiffer N. Curr Opin Ophthalmol 2001 Apr;12(2):88-93

9. March WF, Ochsner KI.The long-term safety and efficacy of brinzolamide 1.0% (azopt) in patients with primary open-angle glaucoma or ocular hypertension. The Brinzolamide Long-Term Therapy Study Group. Am J Ophthalmol. 2000 Feb;129(2):136-43.

10.The role of alpha-agonists in glaucoma therapy. Robin AL. Curr Opin Ophthalmol 1997 Apr;8(2):42-9

11.Selectivity of site of action and systemic effects of topical alpha agonists. Robin AL, Burnstein Y. Curr Opin Ophthalmol 1998 Apr;9(2):30-3

12.Brimonidine. A review of its pharmacological properties and clinical potential in the management of open-angle glaucoma and ocular hypertension. Adkins JC, Balfour JA. Drugs Aging 1998 Mar;12(3):225-41

13.Topical prostaglandins for glaucoma therapy. Wyse TB, Talluto DM, Krupin T, Rosenberg LF, Ruderman JM. J Glaucoma 1997 Jun;6(3):180-7

14. Additive intraocular pressure lowering effect of various medications with latanoprost. O'Connor DJ, Martone JF, Mead A. Am J Ophthalmol 2002 Jun;133(6):836-7

15. Efficacy and safety of bimatoprost in patients with elevated intraocularpressure: a 30-day comparison with latanoprost. DuBiner H, Cooke D, Dirks M, Stewart WC, VanDenburgh AM, Felix C. Surv Ophthalmol 2001 May;45 Suppl 4:S353-60

16. Travoprost – a new prostaglandin analogue for the treatment of glaucoma. Whitson JT. Expert Opin Pharmacother 2002 Jul;3(7):965-77

17.Topical therapies for glaucoma: what family physicians need to know. Lewis PR, Phillips TG, Sassani JW. Am Fam Physician 1999 Apr 1;59(7):1871-9, 1882

לפרטים נוספים מלא/י את הטופס ונחזור בייעוץ אדיב ומקצועי

    פרופסור ארנה גייר

    מומחית לרפואת עיניים

    מגדלי שקל, תש"ח 2, ת"א

    סע אלינו עם WAZE

    Call Now Button
    Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support