טיפול טרבקולופלסטי ברירני בלייזר (Selective Laser Trabeculoplasty) בחולים עם ברקית לא מאוזנת.

הקדמה

גלאוקומה הינה אחת הסיבות העיקריות לעיוורון בעולם המערבי. גלאוקומה גורמת לניוון עצב הראיה כשהלחץ בעין גבוה. הסיבה העיקרית למחלה היא ניקוז לקוי של נוזל הלשכה דרך הטרבקולום ( רשת הניקוז בעין). מטרת הטיפול בגלאוקומה היא הפחתת הלחץ התוך עייני. ישנן שלוש דרכים לטיפול: תרופות הכוללות טיפות או כדורים, לייזר טרבקולופלסטי (Laser Trabeculoplasty ) וניתוח סינוני. בקרב קהילת רופאי העיניים מקובל כי הטיפול הראשוני הוא תרופות, אחריו הלייזר אם הטיפול התרופתי אינו מספק, כאשר הניתוח הסינוני הוא בד"כ הברירה האחרונה, כשהקודמות נכשלו.

הלייזר טרבקולופלסטי משפר את ניקוז נוזל העין דרך הטרבקולום. הטיפול מבוצע ע"י פיזור צריבות לייזר על פני הטרבקולום סביב העין. הלייזר הראשון למטרה זו, שתואר ע"י Wiseו-Witter ב-1979 [1] היה מסוג ארגון עם קרן ירוקה (אורך גל 488-514 ננומטר) ולכן הטיפול נקרא ארגון לייזר טרבקולופלסטי (Argon Laser trabeculoplasty – אל"ט). מנגנון הורדת הלחץ המשוער מוסבר ע"י מאפייני קרן הלייזר אשר מרכזת אנרגיה גבוהה (כ-1.2 מיליוואט) בשטח קטן (50 מיקרון) לזמן ממושך ( 0.2 שניות). צריבות הלייזר גורמות לכוויה וצלקת בריקמת הטרבקולום באזור המטופל, מכווצות מכנית של הריקמה באזור זה ופותחת את החללים ברקמה הצמודה ( שלא טופלה) וכך מוגבר הניקוז. דיווחים רבים בספרות הראו כי ה אל"ט מוריד את הלחץ בשיעור של כ-30% [2]. אולם יעילות האל"ט פוחתת עם הזמן. הצלחת הטיפול בשנה הראשונה היא 77% ויורדת ל- 50% לאחר 5 שנים כאשר כל שנה נוספת מפחיתה את הצלחת הטיפול בין 6% ל- 10% נוספים ]3[. ולעיתים הלחץ עולה שוב כבר אחרי מספר חודשים. לכן רצוי היה לחזור על האל"ט באותם מקרים שהטיפול ראשוני היה יעיל. לצערנו, ניתן לחזור על האל"ט רק פעם אחת כי ריבוי הטיפולים יגרום להצלקות כל הטרבקולום ולחסימת הניקוז.
לייזרים רבים עם אורכי גל שונים נחקרו כדי למצוא אחד מתאים לביצוע טרבקולופלסטי שיוריד ביעילות את הלחץ מבלי לגרום לנזק בלתי הפיך לטרבקולום ויאפשר טיפולים חוזרים.

Latina ו-Park ]4,5] פיתחו למטרה זו את הניודימיום -יאג לייזר עם תדר כפול (Q switched, frequency doubled Nd:YAG laser, ) הפועל באורך הגל הירוק ( 532 ננומטר). הטיפול נקרא סלקטיב לייזר טרבקולופלסטי (Selective Laser Trabeculoplasty, סל"ט) כי הוא פועל אך ורק על התאים המכילים פיגמנט בטרבקולום ולא על התאים או סיבי הקולגן שאינם מכילים פיגמנט. הרעיון מאחורי לייזר זה הוא כי אין צורך לגרום לכוויה בטרבקולום כדי להשפיע על הלחץ. הפיגמנט (מלנין) הנמצא בתאי הטרבקולום סופג את קרן הלייזר הירוקה של הסל"ט בדיוק כפי שהוא עושה לקרן של הארגון לייזר. אולם בגלל הקוטר הגדול של קרן הלייזר (400 מיקרון), האנרגיה מפוזרת על פני שטח גדול ולכן כמות האנרגיה המסופקת לצריבת לייזר היא 1% מזו של האל"ט. זמן החשיפה של הריקמה ללייזר (3 ננ-שניות) הוא קצר מדי כדי שהחום הנוצר התאי הטרבקולום יתפשט לריקמה שמסביב. לכן הסל"ט לא יוצר כוויות וצלקות כמו האל"ט. כניגוד לאל"ט שגורם לאובדן תאי טרבקולום, הסל"ט משפעל תהליכים פיזיולוגים בטרבקולום המזרזים יצירה מחדש של תאי הטרבקולום. המחקרים על ה- סל"ט בחולי גלאוקומה עם זוית פתוחה מדווחים על ירידה בלחץ התוך עיני בין 17.1% ל-35.1% [ 5-12]
סל"ט נמצא בשימוש מחלקת העיניים של המרכז הרפואי כרמל מזה שנה. זה הוא המכשיר היחיד בארץ הנמצא בבית חולים ציבורי והטיפול הוא בסל הבריאות. מטרת העבודה הייתה לדווח על ניסיון מחלקתנו בסל"ט בחולים עם גלאוקומה לא מאוזנת עם טיפול תרופתי.

חולים ושיטות מחקר

נבדקו התיקים של כל החולים שעברו סל"ט במחלקת העיניים במרכז הרפואי כרמל בין מרץ לספטמבר 2004 . סה"כ 50 עיניים של 50 חולים עם מעקב של לפחות של 6 חודשים. ל- 25 עיניים בקבוצה זו היה מעקב של 12 חודשים. כל החולים סבלו מגלאוקומה כרונית עם זוית פתוחה (ראשונית או פסוידואקספוליאטיבית) שאינה מאוזנת ע"י טיפול תרופתי מרבי הנסבל ע"י החולה. הוצאו מהמחקר חולים שסבלו מגלאוקומה עם זוית סגורה, גלאוקומה פתוחת זוית משנית למחלות עיניות (דלקתחבלה וכו,) אחרי ניתוח תוך עיני אחר או אחרי אל"ט. כל החולים חתמו על הסכמה לעבור את הטיפול.

המידע שנאסף כלל: נתונים דמוגרפים, סוג הגלאוקומה ובדיקות של חדות הראיה, הזוית, הלחץ התוך עיני לפני,שעה, 6 ו-12 חודשים אחרי הסל"ט ומספר התרופות לגלאוקומה לפני, 6 ו-12 חודשים לאחר הטיפול. לחץ הייחוס לפני הטיפול היה ממוצא של הלחץ בשתי בדיקות אחרונות.
טיפול הסל"ט בוצע בלייזר מסוג ניודימיום –יאג עם תדר כפול, אורך גל 532 ננומטר, קוטר קרן 400 מיקרון ומשך חשיפה של 3 ננו-שניות, במכשיר סלקטרה 0700 של חברת קוהרנט (Selectra 7000 Laser, Coherent, Inc., Palo Alto,CA).

אופן הטיפול: הטיפול בוצע במרפאה, בהרדמה מקומית עם טיפות אוקסיבופרוקאין (Oxybuprocaine Hydrochloride 0.4%) וערך כ- 1/4 שעה. לפני הטיפול החולים טופלו בפילוקרפין 2%. קרן הלייזר כוונה לחלק הפיגמנטרי של הטרבקוקולום. בין 85 ל- 90 צריבות לייזר לא צמודות בוצעו על פני המחצית ( 0180) האפית של הזוית. האנרגיה ההתחלתית של קרן הלייזר כוונה ל- 0.8 מיליגאול והועלתה בהדרגה ( עליות של 0.1 מיליגאול ) עד להופעת בועיות בודדות. אם האנרגיה ההתחלתית היתה גבוה מידי ( הופעת מצבור רב של בועיות) האנרגיה הופחתה הדרגתית ( ירידות של 0.1 מיליגאול). כל הטיפולים בוצעו ע"י מנתח אחד (א.ג).

מיד לאחר הטיפול כל החולים קיבלו טיפות פרדניזולון 0.1%. הלחץ נמדד שעה לאחר הטיפול. במידה ונמצאה עליה משמעותית בלחץ ( > 5 ממ"כ ) הוסף טיפול תרופתי מתאים להורדת הלחץ והחולים זומנו למחרת היום לבדיקה. טיפות פרדניזולון 0.1% ארבע פעמים ביום הוספו לטיפול התרופתי הקיים למשך שבוע . החולים זומנו לבדיקות מעקב שבהן נרשמו חדות ראיה, בדיקת הזוית, הלחץ, מספר התרופות והסיבוכים.

סל"ט חוזר בוצע ב-1800 הנותרים של הזוית, בעיניים שהלחץ עלה שוב לאחר הטיפול הראשון שאיזן את הלחץ לתקופה של לפחות 3 חודשים.
הצלחה של הטיפול הוגדרה כירידה בלחץ של 3 או יותר ממ"כ לאחר אחד או שני טיפולי סל"ט וללא תוספת טיפול תרופתי, או ניתוח.

תוצאות

סל"ט בוצע ב- 50 חולים (50 עינים), 24 נשים, 18 גברים, גיל ממוצע 71.2±11.2. לכל החולים היה מעקב של 6 חודשים ומאלו ל- 25 חולים היה מעקב של 12 חודשים. אף חולה לא עבד מהמעקב.

אנרגית הלייזר הממוצעת לצריבה הייתה 1.03+0.24 מיליגאול (טווח 0.6 – 1.4 מיליגאול ) וסה"כ האנרגיה הממוצעת לטיפול היתה 73.6+3.12 מיליגאול.
שבעה חולים (14%) נזקקו לשני טיפולים כדי לאזן את הלחץ. טיפול חוזר בוצע בין 3 ל-10 חודשים לאחר הסל"ט הראשון.
ב- 5 עיניים (10%) הלחץ עלה ב- 5 או יותר ממ"כ ( טווח 2- 10 ממ"כ ) שעה לאחר הסל"ט וירד למחרת לערכים הנמוכים בכ- 20% מהלחץ לפני הטיפול.
ארבעה חולים (8%) לא הגיבו לטיפול ונזקקו לניתוח כדי לאזן את הלחץ, חודש לאחר הסל"ט. הלחץ הממוצע ומספר התרופות לפני הסל"ט ואחרי 6 ו-12 חודשי מעקב מובאים בטבלה מספר 1. שישה חודשים לאחר הסל"ט נצפתה ירידה ממוצעת בלחץ של 21% ( p<0.05) ולאחר 12 חודשים נמדדה ירידה ממוצעת בלחץ של% 20 ( p<0.05) . מספר הממוצע של תרופות לגלאוקומה 6 חודשים לאחר הסל"ט לא היה שונה מזה שלפני הלייזר. 12 חודשים לאחר הסל"ט המספר הממוצע של תרופות לגלאוקומה גדל ב- 0.6 (p<0.05) בהשוואה לזה שלפני הטיפול. לא היה שינוי בחדות הראיה ובזוית במשך תקופת המעקב. לא נצפו סיבוכים מהטיפול בתקופת המעקב.

הצלחת הטיפול מובאת בטבלה 2. כדי לחשב את הצלחת הטיפול (ירידה בלחץ של 3 ממ"כ או יותר לאחר אחד או שני טיפולי סל"ט וללא תוספת טיפול תרופתי, או ניתוח) חילקנו את אוכלוסית החולים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה כללה את כל החולים (50 חולים כולל אלו שלא הגיבו לטיפול) עם מעקב של 6 חודשים. בקבוצה זו נמצאה הצלחה של 66%. הקבוצה השניה כללה את כל החולים עם מעקב של 12 חודשים ( 29 חולים כולל אלו שלא הגיבו לטיפול). בקבוצת זו נמצאה הצלחה של 58% לאחר 6 חודשים ו- 55% לאחר 12 חודשים.

דיון

העבודה שלנו הראתה כי בחולים עם גלאוקומה לא מאוזנת ע"י טיפול תרופתי, הסל"ט הוריד את הלחץ מממוצע של 24 ממ"כ לפני הסל"ט לממוצע של 18 ממ"כ 6 ו- 12 חודשים אחריו.
עבודות אחרות דיווחו על יעילות הסל"ט בהורדת הלחץ. לנזטה [6] וחב' דיווחו על ירידה של 40% בלחץ ב-8 חולים שישה שבועות לאחר הטיפול. קייא [7] וחב' דיווחו ירידה ממוצעת של 8.8 ממ"כ ב-18 עיניים עם גלאוקומה ומעקב של 6 חודשים. גנכר [8] במעקב של 18 חודשים, הראה כי מידת הירידה בלחץ אחרי סל"ט הייתה קטנה יותר (31.4%) בגלאוקומה פסאודואקספוליאטיבית לעומת גלאוקומה פתוחת זוית ראשונית (35.1%). סל"ט כטיפול ראשוני להורדת הלחץ הוכח יעיל. מלמד [9] וחב' ביצע סל"ט כטיפול ראשוני ב-31 חולים עם גלאוקומה פתוחת זוית ומצא ירידה של 30% בלחץ, 18 חודשים לאחר הטיפול. לוזיך [10] וחב' דיווחו על הצלחה (לחץ פחות מ-21 ממ"כ) של 72.4% ב-58 עיניים ומהן רק 27.6% נזקקו לתוספת של טיפול תרופתי כדי לאזן את הלחץ במעקב של 5 שנים. עבודות שהשוו את ה- סל"ט ל- אל"ט מצאו הצלחה דומה של שני הטיפולים. במעקב קצר ( 6 חודשים ) דמיי וחב' [11] מצאו ירידה דומה בלחץ בשני הטיפולים (מ- 22.8 ממ"כ ל- 17.8 ממ"כ ומ22.5 ממ"כ ל-17.7 ממ"כ בקבוצת ה- סל"ט וה- אל"ט בהתאמה). לוזיך וחב' [10] מצאו כי ההצלחה ארוכת טווח (5 שנים) של שני הטיפולים הייתה דומה בחולים עם גלאוקומה לא מאוזנת.

העבודה שלנו מצאה ירידה בלחץ של 21% ו-20%, 6 ו-12 חודשים לאחר סל"ט בהתאמה, בחולים עם גלאוקומה בלתי מאוזנת תרופתית. תוצאות אלו דומות לעבודה של גנכר חב' [12] שדיווח על ירידה בלחץ של 23% שישה חודשים לאחר סל"ט, ב- 36 עיניים עם גלאוקומה לא מאוזנת. אולם במאמר אחר של אותו המחבר [8] נמצאה ירידה גדולה יותר בלחץ, 24.8% ו- 22% לאחר 6 ו-12 חודשים בהתאמה. עבודה אחרת [13] מצאה ירידה קטנה יותר בלחץ 18.6% אחרי 6 חודשים ו- 17.1% אחרי שנה ב- 44 עיניים עם גלאוקומה בלתי מאוזנת. את ההבדלים אולי ניתן להסביר ע"י הבדלים במינון הטיפול ( מספר צריבות ואנרגיה) בעבודות השונות.

בעבודתנו מצאנו כי הצלחת הסל"ט יורדת עם הזמן. לאחר 6 חודשים בכל החולים הייתה הצלחה של 66% ו לאחר 12 חודשים היתה הצלחה של 58%. אותה מגמה מצאנו גם כאשר בחננו בנפרד את קבוצת החולים שלגבם היה מעקב של 12 חודשים ( 58% ו- 55% לאחר 6 ו- 12 חודשים בהתאמה). השוואת ההצלחה לאחר 6 חודשים בכל החולים (50 חולים) לזו של החולים עם 12 חודשי מעקב (29 חולים) הראתה הצלחה נמוכה יותר ( ב- 6%) באחרונים. את ההבדל ניתן אולי להסביר בחומרת הגלאוקומה בחולים השונים. המדד להצלחה בעבודתנו היה ירידה בלחץ של 3 או יותר ממ"כ ללא טיפול תרופתי נוסף או ניתוח. שתי עבודות בספרות השתמשו במדד הצלחת זהה לשלנו. לטינה [5] מצא 70% הצלחה לאחר 6 חודשים. לוזיך [10] וחב' דיווחו על 68% הצלחה לאחר שנה וכמונו מצאו כי הצלחת הטיפול יורדת עם הזמן. כדי להעריך את יעילות הסל"ט בגלאוקומה חשוב להשוות את ההצלחה שלו לזו של הלייזר הישן – ארגון לייזר טרבקולופלסטי. על פי אותו מדד הצלחה ובאותו סוג חולים (גלאוקומה בלתי מאוזנת תרופתית) שבעבודתנו, הארגון לייזר טרבקולופלסטי לאחר 6 חודשים הצליח ב-39% מהחולים, הצלחה קטנה מזו של הסל"ט בעבודתנו ( 66%). לאחר שנה מידת ההצלחה של הסל"ט בעבודתנו (58%) הייתה דומה לזו של הארגון לייזר טרבקולופלסטי (54%) [10]. מכאן משתמע כי לטווח הקצר (6 חודשים) הסל"ט מוריד את הלחץ טוב יותר מהארגון לייזר טרבקולופלסטי ואלו לטווח הארוך (שנה) שני הטיפולים יעילים באותה מידה, בחולים עם גלאוקומה בלתי מאוזנת תרופתית. בחולים אלה אפשרויות הטיפול הן לייזר או ניתוח. לייזר יעיל הוא זה שיוריד את הלחץ זמן קצר לאחר הטיפול וימנע ניתוח. לכן בחולים עם גלאוקומה בלתי מאוזנת תרופתית הסל"ט עדיף על הארגון לייזר טרבקולופלסטי.

מספר התרופות הממוצע שהחולים נזקקו כדי לאזן את הלחץ גדל (ב- 0.6) לאחר 12 חודשים בהשוואה לזה שלפני הטיפול. לעובדה זו לא הייתה השפעה על הערכת הצלחת הטיפול בעבודתנו היות ובחישוב ההצלחה התחשבנו רק בחולים שלא נזקקו לתוספת טיפול. העליה במספר התרופות אינה מטילה בספק את יעילות הלייזר אלא להפך מציגה פן נוסף של הטיפול. לפני הלייזר הלחץ לא היה מאוזן למרות טיפול תרופתי מירבי. לאחר הלייזר הלחץ בעין ירד אך זה היה מלווה בעליה במספר התרופות. מכאן משתמע כי בעקבות הלייזר חל שיפור בתגובת העין לטיפול התרופתי. דבר זה המקנה יתרון נוסף לליזר.

בעבודתנו הסל"ט גרם לעליה של יותר מ- 5 ממ"כ שעה לאחר הטיפול ב- 10% מהעינים. ממצא זה תואר גם בעבודות אחרות. לנטה וחב' [6] תארו עליה של 10 ממ"כ בחולה אחד. שיעור עליה בלחץ דומה לשלנו ( 11% ) שעה אחרי הלייזר נמצא בעבודתם של מלמד וחב' [9].

הסל"ט בניגוד לאל"ט, אינו משאיר עקבות בריקמת הטרבקולום לאחר הטיפול. לכן אחד היתרונות התאורטים של הסל"ט על האל"ט היא האפשרות לחזור על הטיפול פעמים רבות. הכוונה בסל"ט חוזר היא טיפול המבוצע בעיניים שכל הזוית ( 3600) טיפלה לפחות פעם אחת. עדיין אין עבודות מבוקרות בספרות המוכיחות אפשרות זו. ארבעה עשר אחוז מהחולים בעבודתנו עברו סל"ט שני. אין מדובר בטיפול חוזר אלא בהשלמת הטיפול, כי הלייזר בוצע ב-1800 הנותרים (שלא טופל בפעם הראשונה) של הזוית. לכן מעבודה זו לא ניתן להסיק על יעילותו של סל"ט חוזר.

לסיכום העבודה שלנו מראה כי הסל"ט יכול להוריד את הלחץ ללא סיבוכים בחלק מחולי הגלאוקומה שאינם מאוזנים על טיפול תרופתי. חולים אלה מהווים אתגר טיפולי קשה ולרוב ברירת המחדל היא ניתוח עם כל הסכנות התמונות בו. לכן יש לשקול סל"ט לפחות באותם החולים שקיימת הטוויה נגד או שמסרבים ניתוח.

ספרות

J.B. Wise and S.L. Witter, Argon laser therapy for open-angle glaucoma. A pilot stydy. Arch Ophthalmol, 1979; 97: 319-322

Glaucoma Laser Trial Research Group. The Glaucoma Laser Trial (GLT). II. Results of argon laser trabeculoplasty versus topical medications. Ophthalmology, 1990;97:1403-13

Weinreb RN, Tsai, CS, Laser trabeculoplasty In: Ritch R. Shields MB, Krupin T, eds. The glaucomas: glaucoma therapy. 2nd ed. Missouri: Mosby -year book , 1996;1575-90

Latina M.A., Park C., Selective targeting of trabecular meshwork cells: in vitro studies Of pulsed and CW laser interactions. Exp Eye Res , 1995; 60: 359-371

Latina M.A., Sibayan S.A., Shin D.H. et al., Q-switched 532-nm ND: YAG laser trabeculoplasty (selective laser trabeculoplasty): a multicenter, pilot, clinical stydy. Ophthalmology, 1998;105 :2082-2088

Lanzetta P, Menchini U, Virgili G, Immediate intraocular pressure response to selective laser trabeculoplasty. Br J Ophthalmol, 1999;83:29-32

Kajiya S, Hayakawa K, Sawaguchi S.Clinical Results of Selective Laser Trabeculoplasty. Jpn.J Ophthalmol, 2000;1:574-575

Gracner T, Intraocular pressure response of capsular glaucoma and primary open-angle glaucoma to selective Nd:YAG laser trabeculoplasty: a prospective, comparative clinical trial. Eur J Ophthalmol, 2002;12:287-92.
Melamed S, Ben Simon G, J., Levkovich-Verbin H, Selective laser trabeculoplasty as primary treatment for open-angle glaucoma. Arch Ophthalmol, 2003;121:957-960

10. Juzych M. S., Chopra V, Banitt M. R., et.al,Comparison of long-term outcomes of selective laser trabeculoplasty versus argon laser trabeculoplasty in open-angle glaucoma. Ophthalmology, 2004;111:1853-1859

11. Damji K. F, Shah K.C, Rock W. J, et.al, Selective laser trabeculoplasty v argon laser trabeculoplasty: a prospective randomised clinical trial
Br J Ophthalmol, 1999;83:718-722

12. Gracner T, Pahor D, Gracner B, Efficacy of selective laser trabeculoplasty in the treatment of primary open-angle glaucoma. Klin Monatsbl Augenheilkd, 2003;220:848-52

13. Cvenkel B, One-year follow-up of selective laser trabeculoplasty in open-angle glaucoma. Ophthalmologica,. 2004;218:20-5

טבלה 1. לחץ תוך עיני ומספר התרופות

1. סל"ט = סלקטיב לייזר טרבקולופלסטי

טבלה2: הצלחת הטיפול

רקע: סלקטיב לייזר טרבקולופלסטי(סל"ט) הוא טיפול חדש להורדת הלחץ בעיניים עם גלאוקומה פתוחת זוית. תכונות הלייזר מכוונות כך שהוא פוגע רק בתאי הטרבקולום המכילים פיגמנט מבלי להרוס את הריקמה שאינה מכילה פיגמנט מסביב.

מטרה: העבודה בדקה באופן רטרוספקטיבי את התוצאות של 12 חודשי מעקב אחרי סל"ט שבוצע בחולים עם גלאוקומה לא מאוזנת עם טיפול תרופתי.

חולים ושיטת: בין מרץ לספטמבר 2004 ביצענו סל"ט ב- 50 חולים ( 50 עיניים) עם גלאוקומה פתוחת זוית לא מאוזנת ע"י טיפול תרופתי. הטיפול בוצע בלייזר מסוג ניודימיום –יאג עם תדר כפול, אורך גל 532 במכשיר סלקטרה 0700 של חברת קוהרנט (( Coherent, Inc., Palo Alto,CA . בין 85 ל- 90 צריבות לייזר בוצעו על פני המחצית ( 0180) האפית של הזוית. אנרגית הלייזר לצריבה נעה בין 0.6 ל – 1.4 מיליגאול. בחולים שהזדקקו לטיפול לייזר נוסף הטיפול בוצע ב-1800 של הזוית שלא טופל. המשך תקופת המעקב החולים קיבלו טיפול לגלאוקומה בנדרש. הצלחה של הטיפול הוגדרה כירידה בלחץ של 3 או יותר ממ"כ לאחר סל"ט וללא תוספת טיפול תרופתי, או ניתוח.

תוצאות: הירידה הממוצעת בלחץ היתה 21% לאחר 6 חודשים ו-21% לאחר 12 חודשים. ההצלחה לאחר 6 חודשים היתה 66% ולאחר 12 חודשים 55%. 4 חולים (8%) לא הגיבו לסל"ט. ב- 5 עיניים (10%) הלחץ עלה ב- 5 או יותר ממ"כ שעה לאחר הסל"ט. שבעה חולים (14%) נזקקו לסל"ט נוסף.

מסקנות: הסל"ט מוריד ביעילות את הלחץ בחולי הגלאוקומה שאינם מאוזנים על טיפול תרופתי. לכן יש לשקול סל"ט לפחות באותם החולים שקיימת הטוויה נגד לניתוח או שמסרבים ניתוח.

Selective laser trabeculoplasty treatment for medication-refractory open angle glaucoma

Orna Geyer. Alvit Wolf, Elia Levinger, Ttagil Orev, Eitan Segev

Department of Ophthalmology, Carmel Medical Center, Haifa, Israel

ABSTRACT

BACKGROUND: Selective laser trabeculoplasty SLT is a new method to reduce intraocular pressure in eyes with primary open angle glaucoma. The laser parameters are set to selectively target pigmented trabecular meshwork (TM) cells without damage to the adjacent non-pigmented tissue.

PURPOSE: A clinical retrospective study was conducted to evaluate the 12 months results, of SLT in the treatment of medically uncontrolled open angle glaucoma.

PATIENTS AND METHODS: Between March and September 2004, we have performed a SLT in 50 patients (50 eyes) with open angle glaucoma uncontrolled on maximally tolerated medical therapy. Treatment was carried out with a frequency-doubled, Q-switched Nd:YAG laser -532 nm. (Selectra 7000 Laser Coherent, Inc., Palo Alto,CA ). Approximately 85 to 90 nonoverlapping laser spots were placed over 180 degrees of the trabecular meshwork at energy levels ranging from 0.6 to 1.4 mJ per pulse. In patients who required additional SLT treatment, the untreated 1800 was treated. During the follow-up period, patients were treated with antiglaucoma medications as required The success rates was defined as a decrease in intraocular pressure (IOP) of 3 mmHg or more with no additional medications, laser, or glaucoma surgery.

RESULTS: The mean IOP reduction from baseline 6 months after treatment was 21 % and 20% after 12 months. The success rates after 6 months was 66% and 55% after 12 months. Four eyes (8%) did not respond to SLT. One hour after SLT, an increase in IOP of more than 5 mm Hg was detected in 5 eyes (10%). Seven patients 14% required additional SLT.

CONCLUSIONS: SLT is efficient in lowering IOP in medication-refractory open angle glaucoma. It should be considered in such patients when surgery is contraindicated or refused..
Key words: Selective laser trabeculoplasty, trabeculoplasty, glaucoma, trabecular meshwork, intraocular pressure.